כריתה כירורגית היא הטיפול המרפא הפוטנציאלי היחיד לקרצינומה של כיס המרה (Gallbladder Carcinoma – GBC). ברם, שיעור ההישנות לאחר הניתוח גבוה (כ-50%) וזאת עם הישנות אשר מתפתחת לעתים בשלב מוקדם לאחר הניתוח.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר רטרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Surgical Oncology ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה הפרוגנוסטית של חזרתיות מוקדמת לאחר ביצוע כריתה מרפאת של GBC.
המחקר הנוכחי כלל סך של 139 חולים אשר עברו כריתה מקרוסקופית מרפאת של GBC בין השנים 2002-2018. הישנות מוקדמת (Early recurrence – ER) הוגדרה כהישנות תוך 6 חודשים לאחר הניתוח. ניתוח רגרסיה לוגיסטית חד- משתנית ורב- משתנית בוצעה תוך שימוש בגורמים טרום ניתוחיים אשר עשויים להשפיע על הישנות מוקדמת, ובכללם - גורמי רקע של המטופל, סמני גידול, ממצאי הדמיה ופרמטרים של הרכב גוף אשר הושגו לפני הניתוח, וזאת על מנת ליצור ציון ניבוי ל-ER.
תוצאות המחקר הדגימו כי תקופת המעקב החציונית עמדה על 21.9 חודשים (טווח של 6.2-195.7 חודשים). הישנות לאחר הניתוח נצפתה ב-55 (39.6%) חולים, מתוכם 14 (25.5%) היו עם ER. חציון ההישרדות הכוללת לאחר הניתוח עמד על 104.7 חודשים עבור הקבוצה ללא ER ועל 15.7 חודשים עבור קבוצת ה-ER.
בניתוח רב-משתני הודגם כי אנטיגן פחמימות 19-9 גבוה, ירידה קלה במסת שריר, ירידה גבוהה בשומן ויסראלי, פלישה לכבד ופלישה לאיברים אחרים (כפי שהודגם בטומוגרפיה ממוחשבת) לפני ניתוח, מהווים גורמי סיכון בלתי תלויים ל-ER.
מערכת ניקוד טרום ניתוחית עבור ER נבנתה על ידי שקלול חמשת הגורמים לעיל. הנומוגרמה הראתה שטח מתחת לעקומה של 0.881, מה שמצביע על פוטנציאל ניבוי טוב ל-ER.
מתוצאות המחקר עולה כי ER ב-GBC לאחר כריתה מרפאת מצביע על פרוגנוזה גרועה מאוד. מערכת הניקוד הקדם-ניתוחית הנוכחית יכולה לחזות ER באופן מספק ועשויה להיות מועילה בקביעת אסטרטגיות הטיפול האופטימליות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות